צריך עדכון פלאש לחצו כאן
 
 


 
דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון *
 
 
> טראומה משנית -לעזור לעוזרים

בספרות המונח טראומה משנית או טראומטיזציה משנית מופיע גם כ"עייפות אמפאתית" (compassion fatigue) וכ"שחיקה" (burnout).


חשיפה עקיפה לטראומה

זהו מצב טבעי שנגרם עקב הלחץ הנובע מהטיפול בטראומה או בסבל של אנשים. למעשה, זוהי חשיפה עקיפה לטראומה דרך חשיפה לטראומה של אדם אחר. מחקרים רבים מצביעים על סיכוני שחיקה וטראומה משנית של המסייעים לאנשים שחווים טראומה, אובדן ואבל. המסייעים נמצאים בסיכון לפתח תגובות לחץ פוסט טראומתיות, העלולות להשפיע לרעה על איכות עבודתם ועל חייהם האישיים.


מי נמצא בסיכון לפתח טראומה משנית

היום אנו יודעים לומר שעובדים סוציאליים, תרפיסטים, אחיות בבתי חולים, רופאים ואף עורכי דין נמצאים בסיכון לטראומטיזציה משנית. בנוסף, חשופים גם אנשי כוחות הביטחון וההצלה וכן מתנדבי זק"א.


תפיסות "מקדמות" טראומה

ישנן תפיסות מוטעות של המסייעים לגבי עצמם ולגבי עבודתם העלולות לקדם עייפות אמפאתית: 

  • אני "אתקן" את הבעיה;
  • רק אני יכול להציל אותו;
  • רק אני אחראי לתוצאות;
  • אם יהיה לי מספיק אכפת, הכול יהיה כשורה;
  • המשפחה והחברים שלי יבינו אותי ואת היעדרותי בזמן שאני עוסק במשימה המוסרית והחשובה הזו;
  • אני יכול לעשות זאת לבד;
  • אם אהיה מודע מספיק, אוכל להתמודד לבד עם הלחץ שבעבודה עם אנשים סובלים.

תפיסות אלו משקפות רצון עז, כנה ואמיתי של האדם לסייע לאדם אחר הנמצא במצוקה קשה. עם זאת, אנו יודעים שאין לנו שליטה בכל. מחשבות אלו עלולות להוביל לתחושות מצוקה וחוסר אונים של המסייע, בעיקר כאשר הוא מרגיש שלמרות מאמציו, מצבו של האדם לו הוא מנסה לסייע, אינו משתפר ואולי אף מתדרדר. מחשבות אלו מאפיינות בעיקר עובדים או מתנדבים צעירים יותר ומנוסים פחות.

הטראומה מחריפה עם הזמן

טראומה משנית יכולה להופיע במספר סימפטומים, ההולכים ומחריפים עם הזמן:

  • הימנעות מלקוחות;
  • שימוש בהומור בסיטואציות לא מותאמות;
  • התרחקות מחברים ומחברים לעבודה;
  • התלהבות הופכת למרירות;
  • טענות כלפי החיים המקצועיים והחיים האישיים;
  • עייפות ואי רצון לשוחח על עיסוקיו של המטפל;
  • ניסיון להימנע מהכאב והסבל של המטפל עצמו;
  • חוסר האונים הופך לזעם;
  • אין סבלנות, אין חוש הומור, אין זמן לעשות כיף.


מניעה והתמודדות

כדי למנוע התפתחות של טראומה משנית וכדי להתמודד עימה במידה ונצרת יש לפעול ב- 3 מישורים:

ברמת הארגון: פעילויות הסברתיות, חשיפת המסייעים למידע על התופעה, מתן ליווי והדרכה למסייעים, עבודה בצוותים אורגניים.

ברמת הצוות: קידום וחיזוק הלכידות הצוותית, חלוקת תפקידים בין חברי הצוות, יצירת אווירה פתוחה ומאפשרת שיח על הקשיים והמצוקות הכרוכות במשימות. עידוד אנשי צוות לסייע זה לה.

ברמה האישית: להיעזר באנשי צוות אחרים, הסתייעות בנשי מקצוע, לא "לשמור בבטן" – במידה וקיימת מצוקה לשוחח עליה.


מקורות

Samuel Wood - Compassion Fatigue:  Caring for the Caregiver

קלייר רבין – מי מרפא את המרפא

 http://www.clairerabin.co.il/Default.asp?PageId=6744&FragmentId=57358


 

 



« חזרה למאמרים

לא קיימות תגובות למאמר זה

הוספת תגובה

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
תגובה:
 
 
חרדת קהל
חרדת בריאות
פוביה
הפרעה טורדנית כפייתית
חרדת מבחנים
טראומה
חרדת נהיגה
שם
טלפון
מייל
קוד אימות

   שנה תמונה   
 
up-grade: קופירייטינג | מיתוג ועיצוב האתר Web-Traffic ויביט - בניית אתרים