צריך עדכון פלאש לחצו כאן
 
 


 
דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון *
 
 

פורום לטיפול בחרדה


1.גלעד

זיו שלום, אני בן 32 וכל פעם שאני מגיע לראיון עבודה אני נכנס ללחץ - דפיקות לב, אני מזיע, לפעמים יש לי רעד ברגל או ביד - גם לפני הראיון ובטח במהלכו. אני דיי מיואש כי זה פוגע בי ואני מתקשה למצוא עבודה. הלכתי לרופא משפחה והוא הציע טיפול תרופתי. אני מתלבט כי אני מעדיף לנסות להתגבר בלי כדורים אבל לא יודע איזה טיפול יעזור לי אם בכלל. תודה, גלעד

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
2.זיו סופר

גלעד שלום, ממה שאתה מתאר עולה שאתה בהחלט סובל מחרדה. מכיוון שאיני פסיכיאטר וטיפול תרופתי זה אינו התחום שלי אין באפשרותי לתרום לך בתחום זה. לגבי טיפול רגשי בחרדה, שזה תחום עיסוקי - היום קיימות שיטות טיפול טובות להתמודדות עם חרדה ושיטת EMDR היא בין השיטות הטובות והיעילות ביותר. גם מניסיוני בקליניקה וגם מחקרים מראים על 80% הצלחה. בטיפול חשוב להגיע לשורש הבעיה כדי לטפל בחרדה מן היסוד. אנו כמו בניין גבוה, כאשר באחת הקומות העליונות (ההווה שלנו) מתגלה סדק שלמרות שאנו מתקנים אותו הוא חוזר שוב ושוב (זו החרדה). אך אם נרד ליסודות הבניין נמצא שם חוסר איזון שגורם לסדקים למעלה. נטפל בחוסר האיזון והחרדה תעלם. הצעתי אליך היא למרות ההתלבטות לפנות לטיפול ממוקד בחרדה. אתה צעיר מכדי להמשיך ולסבול.


3.ציפי

שלום,קראתי את מאמרך "אונס אישה בידי בן זוגה". עברתי את אותם הדברים בדיוק. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי אך כל פעם אני שומעת את התגובה שזה ל א ב א מ ת אונס. אני מרגישה שלא מבינים את מה שעברתי. הייתי רוצה לשמוע את תגובתך: האם אונס כזה בלי מכות שיש בו סוג של הסכמה- לא הסכמה אמיתית (כניעה, פחד,שתיקה ) - נחשב מבחינה חוקית לאונס ??? האם גם אונס זה נחשב לעבירה פלילית? או שמא האישה נאלצת להתמודד עם הטראומה ואילו הבעל ממשיך בחייו שמח וטוב לב? הייתי רוצה לדעת מה אומר החוק לגבי אונס כזה? אם תוכל להגיב בתודה ציפי

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
4.זיו סופר

ציפי שלום, שאלתך מורכבת משני אלמנטים המשפטי והטיפולי-נפשי. לגבי הפן המשפטי - האם בחוק המקרה שלך יוגדר כאונס או לא - איני יודע, איני עו"ד והכתובת הנכונה ביותר לברר סוגיה זו היא איש מקצוע מתחום זה. אני יכול לומר לך שבחוק העונשין אונס מוגדר כ"בחוקי מדינת ישראל, אונס הוא עבירת מין הכוללת החדרת איבר מאיברי גופו של אדם או החדרת חפץ כלשהו על ידי אדם לאיבר מינה של האישה, ללא הסכמתה החופשית". כלומר אין בהגדרה כלל התייחסות לכוח ושימי לב לצמד המילים "הסכמתה החופשית". אני מניח שבבית המשפט ניתן להתדיין ולהתפלפל האם האישה נתנה את הסכמתה החופשית או לא. לגבי הפן הטיפולי - אני, ואני מניח שכך גם מטפלים אחרים העוסקים בטראומה ואני מניח שכך נוהג/ת המטפל/ת שלך - לא עסוק בהגדרה המשפטית של החווייה המינית, אלא בהגדרה האישית שלך את החוויה. נקודת המוצא של הטיפול היא בהגדרה שלך את החוויה כטראומטית. למעשה טראומה מוגדרת כחווייה סובייקטיבית, כלומר תפיסה אישית של האדם את האירועים. בטיפול, איני מתייחס כמעט למה "אמת" או מה "לא אמת", טיפול הוא לא מקום בו את עומדת למשפט ואינך צריכה להוכיח דבר. הטיפול בא לסייע לך להתגבר על החווייה הטראומתית כדי שתוכלי להמשיך בחייך, כדי שלא יקרה מצב בו את נשארת עם הטראומה. בטיפול יש התייחסות רק אלייך - את המרכז והמוקד הטיפולי הוא האירוע. לסיכום, אני מבין שבקשת התייחסות לפן המשפטי ואני מזמין אותך להפנות את השאלה לגורמי המקצוע המוסמכים לכך. מקווה שהארתי את הפן הטיפולי.


5.ציפי

שלום זיו, קודם כל תודה על התגובה המהירה. אך עדיין לא הבנתי אם זה אונס או לא. מצד אחד במאמר כתוב שזה סוגים של אונס.מצד שני אתה טוען שחוויית האונס היא סובייקטיבית. אני פשוט רוצה לדעת אם עברתי את סוגי האנס כפי שמפורטים במאמר זה אונס או שאני פשוט משוגעת ביגלל שאני רואה את זה כאונס ואילו אחרים לא. שוב , האם במאמר מתואר אונס או לא . כי אני עברתי בדיוק את אותם דברים !!! מבחינתי יש כאן אונס שעברתי לאורך שנים. האם יש הצדקה להרגשתי זו ? ציפי

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
6.זיו סופר

ציפי שלום, המאמר אינו מסמך משפטי, הוא בא לתאר תופעה שקיימת והגביר את המודעות אליה. אונס בין בני זוג מתרחש, כמו כל אונס אחר, כאשר אחד מבני הזוג אינו נותן את הסכמתו החופשית ליחסי המין. אני שומע את זעקתך להכרה ותיקוף החוויה שעברת כאונס. למרות זאת, איני יכול לענות לך האם מה שעברת הוא אונס או לא מכיוון שאיני מכיר אותך ואת המקרה ובנוסף, איני משפטן. אני מבין שאת מחפשת הגדרה אובייקטיבית, "אמיתית", של האירוע/ים שעברת וצר לי שאיני יכול לספק את מבוקשך. לגבי מה שכתבתי על החוויה הסובייקטיבית - אני מתכוון שבתהליך טיפולי אין חיפוש של המטפל אחר ה"אמת האובייקטיבית" אלא "האמת" הנוכחת החדר הטיפול האמת של המטופלת. זיו


7.נועם

היי זיו אני בת 17וחצי קוראים לי נועם.. תמיד שאני בדרכי לאודישנים.. איני מתרגשת , או חרדה.. אבל שמגיע הרגע שמתחיל האודישן.. אני פתאום מתחילה לרעוד. הגרון שלי נעשה יבש.. ושאני שרה.. אני מתחילה לבלוע מילים.. אני כולכך לא רוצה שזה יקרה.. אני תמיד אומרת לעצמי די!!! ממה יש לך ככה לרעוד ולהיות חרדה כולה אודישן. אבל עדיין אני מרגישה שזה משתלט עלי ואיני רוצה בזה

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
8.זיו סופר

היי נועם, את מתארת תופעות של חרדה - רעד בגוף, גרון ופה יבשים, התרגשות מאד חזקה אולי גם דפיקות לב והזעה. זה קורה כי באופן לא רצוני, לא מודע, המוח שלך מפרש את הסיטואציה של האודישנים כסכנה ולכן הגוף שלך מגיב כאילו יש סכנה ממשית. את לא בוחרת בזה ולכן את לא מצליחה להשתלט על החרדה. כמו שאת יודעת, זה שאת אומרת לעצמך "דיי", זה לא עוזר, אולי זה מלחיץ אותך יותר. אני מבין שאת לא רוצה בזה ונועם - את לא צריכה לחיות עם זה. זו לא גזירה משמיים. כיום ישנם טיפולים קצרים, יעילים וממוקדים בחרדה כגון שיטת EMDR. תוך זמן קצר יחסית את ללמוד להתגבר ולשלוט על החרדה כך שתוכלי לגשת לאודישנים ללא רעד ולחץ. אני משוכנע שאם תסירי את מחסום החרדה תוכלי לפרוץ קדימה בתחום השירה אותו את כ"כ אוהבת. בהצלחה, זיו


9.שירן

היי זיו, בשבוע האחרון אני חווה המון התקפי חרדה. זה מתבטא לרוב בלילה קשה לי להירדם, ואם אני נרדמת אני מתעוררת בבהלה,אני מזיעה קשה לי לנשום,קשה לי להישאר בחדר,אני מרגישה שהחדר סודר עלי,הדפיקות לב ממש חזקות.זה ממש מלחיץ.אני בתקופה מבחנים כרגע ואני מציינת גם שהכלבה שלי מתה שבוע שעבר וזה השפיע עליי.אני לא יודעת מה לעשות זה כבר שבוע תוקף אותי גם בימים לא רק בלילות. המחשבות לא נעימות

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
10.זיו סופר

שירן שלום, אין ספק שעוברת עלייך תקופה קשה ולחוצה. נראה שכל המתח הצטבר והתנקז לשבועיים אינטנסיביים במיוחד. בוודאי שמותה של כלבתך האהובה משפיע עלייך באופן משמעותי ובנוסף גם תקופת המבחנים שלכשעצה היא תקופה לחוצה ומלחיצה. למעשה את חווה משבר שבא לידי ביטוי בהתקפי חרדה. בשפה מקצועית ניתן לומר שאת חווה תגובת לחץ אקוטית (חריפה). בד"כ, המשבר חולף תוך מספר שבועות ורוב האנשים חוזרים למסלול חייהם באופן ספונטני ללא צורך בהתערבות מקצועית. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שאת צריכה להיות בשיאך בתקופה זו כדי להצליח במבחנים ולא בטוח שאת יכולה להרשות לעצמך שביעיים-שלושה של חרדה, מתח ולחץ. בהתחשב בכך, אני כן ממליץ שתפני לסיוע מקצועי ממוקד וקצר מועד שיסייע לך בטווח זמן מיידי לחזור לשגרת החיים. אני ממליץ שההתערבות הטיפולית הראשונית תתמקד בהפחתת המתח בהווה והחזרתך לאיזון. ישנן שיטות טיפול שונות מומלצות בהן EMDR וטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). חשוב שהמטפל יהיה בעל ניסיון בהתערבויות ממוקדות במשבר.


11.לימור

זיו שלום, לפני כ-חצי שנה ילדתי, התנוקת הייתה קצת במצוקה ואני נכנסתי לסטרס...לאחר מספר ימים בפתאומיות לחץ הדם שלי נהיה גבוה מאוד (ואני אדם בריא לחלוטין, הריון תקין ללא עבר רפואי וכד') המצב הכניס אותי לפחדים נוראיים, עד היום כשאני רואה את המכשיר לבדיקת לחץ דם אני מפוחדת ורופאת המשפחה הוכיחה לי שכאשר אני בלחץ מד הלחץ עולה ולאחר שאני נרגעת חוזר להיות נורמאלי.. אחרי טיפול קצר לחץ הדם הסתדר אך מאותו היום אני לא רגועה, עשיתי כבר 3 פעמים בדיקות דם, ועוד בדיקות כאלה ואחרות שתמיד מאשרות שהכל בסדר אך אני תמיד בטוחה שהרופאים לא עלו על זה שיש לי איזושהי מחלה.. הדבר שהכי מטריד אותי זה שבלילות האחרונים ממש שניה לפני ההרדמות אני פתאום מרגישה שאין לי אוויר (בין פיקחות לשינה) ואני מתעוררת בבהלה ואחר כך מפחדת לחזור לישון שמא יקרה לי משהו ואני ימות בשינה, בקיצור התחושה נוראית נוראית בייחוד שמעולם לא פחדתי על עצמי או חשבתי על דברים כאלה... אני פשוט מיואשת, אשמח אם תוכל לייעץ לי מה לעשות, תודה.

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
12.זיו סופר

לימור שלום, אני לא בטוח אם הבנתי נכון את שאירע: ילדת, מיד לאחר הלידה התינוקת הייתה במצוקה , היא טופלה והיא בסדר. במהלך הטיפול שלה היא נבדקה במכשיר לחץ דם. במהלך הטיפול שלה נכנסת למצב לחץ ומאז ועד היום את סובלת מחרדות. האם הבנתי נכון? זיו


13.לימור

לא, התינוקת הייתה בסדר גמור , לי עלה לחץ הדם ומאז..חזר לקדמותו (הרופאים ציינו כי זה קורה לפעמים אחרי לידה אך זה זמני וחולף) אך אני נתקעתי אי שם מאחור עם הפחדים והחששות שמא זה יחזור אלי שוב ועם זה התפתחו חששות נוספים כל יום (מחשבות על 1000 מחלות אחרות שאולי יש לי..

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:

14.assi

שלום , אני מרגיש כל יום בשעות הערב: דפיקות לב חזקות, פרפרים בבטן, פחד,מתח, אי שקט..... רציתי לשאול האם אני סובל מחרדה או ממה? ומה אעשה בזמן ההגשה הזאת, במיוחד שאני עם המשפחה או עם החברים. חפשתי מה הסיבה עם רופא המשפחה ועם עצמי ולא מצאתי תשובה...אני מאוד סובל מההרגשות האלו שאני עובר אותם כל יום ללא סיבה...ומעניין למה רק בשעות הלילה. תודה מראש

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
15.זיו סופר

assi שלום, מדבריך אני מבין ששללת בעיה פיזיולוגית ואכן הסימפטומים עליהם אתה מדווח (מתח, פרפרים בבטן, דפיקות לב חזקות) הם סימנים שכיחים של חרדה. לצורך עזרה ראשונה אני ממליץ על שני דברים: ראשית תרגילי נשימות. תרגיל הנשימות היעיל ביותר שאני מכיר הוא זה שמופיע בסדרת הוידאו-טיפים להתמודדות עם חרדה. תוכל להרשם עליה ללא עלות בצד ימין למעלה של האתר שלי. הכנס דוא"ל, שם וטלפון והוידאו-טיפ הראשון שעוסק בנשימות בדרך לתיבת המייל שלך. חשוב לזכור שהנשימות הן כמו ספורט. יש צורך לתרגל אותן באופן יום-יומי לפני שתשלוט בהן ותוכל להירגע באמצעותן. פעמים רבות אנשים מתרגלים פעם-פעמיים, לא מצליחים ומתייאשים. אני ממליץ לתרגל לפחות שבועיים רצוף לפני השימוש במצבי אמת. הדבר השני הוא חיבוק פרפר. שים את כף יד ימין על בית החזה השמאלי (קצת מתחת לכתף ליד הצוואר) ואת כף יד שמאל, בהצלבה ליד ימין, על בית החזה הימני (צור X עם הידיים). כעט תופף לסירוגין עם כפות הידיים - ימין, שמאל, ימין, שמאל וחוזר חלילה - בקצב של תיפוף או שניים לשנייה. המשך בתיפוף כדקה. עצור ושים לב מה השתנה. המשך כך מספר פעמים - תיפוף לסירוגין במשך דקה, עצירה ובדיקה, תיפוף, עצירה. אני ממליץ לעשות את התרגיל כשאתה לבד, במקום שקט. לפני השינה זה מצוין. מעבר לעזרה הראשונה, כדי לפתור את הבעיה מהשורש יש צורך בטיפול מעמיק וממוקד בחרדה. ישנם כיום מספר שיטות יעילות לטיפול בחרדה, כאשר היעילות ביותר הן טיפול התנהגותי-קוגנטיבי (CBT) וטיפול EMDR. על שיטת EMDR תוכל לקורא בהרחבה באתר שלי. בברכה, זיו


16.יהודה

שלום לך זיו! אני ברוך ה׳ בחור חזק פיזית וסהכ אדם בריא. בחצי שנה אחרונה נופל עליי פתאום פחד וחרדה מאיימים ולא מובנים מה שגורם לי לברוח מסביבת בני אדם,,, אירועים שמחות,, הפסקתי לעבוד כתוצאה מכך, אני מרגיש שאני מוותר על החיים איך יוצאים מיזה???? איך אדם שהיה ביחידה קרבית בשטחים ,,, פוחד היום ללכת לקניות ותבין לא קורה לי כלום סתם פחד מאיים

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
17.זיו סופר

יהודה שלום, אתה מתאר התקפי חרדה שעל פניו התעוררו ללא סיבה. ייתכן שלא סתם ציינת שהיית ביחידה קרבית. האם עברת או היית עד לאירועים מסכני חיים בצבא? לעתים קרובות, אירועים מהעבר שבים ועולים באופן לא מודע ועלולים לעורר התקפי חרדה. דבר שכיח נוסף שאתה מתאר הוא חרדה מהחרדה. כאשר אדם חווה התקפי חרדה חריפים הוא עלול לפתח חרדה מאותם התקפים ולכן אתה מתחיל לוותר על החיים. אתה מפסיק לצאת מהבית ומוותר על פעילויות מהנות. ככל שאתה נמנע יותר מצב הרוח יורד ובנוסף לחרדה מתפתחים חוסר אונים ודיכאון. אני ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכותרפי בהקדם האפשרי (במידה ואתה עדיין לא מטופל) כדי לעצור את כדור השלג. ככל שהזמן יעבור מצב העניינים ילך ויחמיר. בברכה, זיו


18.ג'ני

שלום, בחודשיים אחרונים אני מרגישה לחץ וכאב בחזה, כאב בכתף ויד שמאל(מדי פעם גם בימין) לפעמים כאבים בצוואר, דופק מהיר ומין תחושת התקווצות שרירים בלב (או דקירות בלב) עשיתי בדיקות דם (פעמיים בחודשיים האחרונים) א.ק.ג (3 פעצים בחודשיים האחרונים), אקו לב, צילום חזה וממתינה לבדיקה במאמץ, הייתי במיון כבר פעמיים בחודש האחרון... כוךם טוענים שהכל בסדר בבדיקות שלי, אבל הני מרגישה את זה פיזית, האם ייתכן שזה נובע צהתקפי חרדה? אני ממש מפחדת להשאר לבד, פוחדת בלילה שיהיה לי התקף לב.... (אני בת 29) תודה מראש

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
19.זיו סופר

ג'ני שלום, תשובתי היא בהחלט! התחושות הפיזיות שאת מתארת מאד אופייניות לחרדות. הגוף והנפש מחוברים ומשפיעים זה על זה. את בחרדה ולכן חשה את התחושות הללו. את חשה את התחושות והחרדה מתגברת. מה זאת בעצם חרדה? חרדה היא תגובה רגשית ופיזית לאיום, לסכנה שאינם קיימים. למעשה זו פרשנות שגויה של המוח של מצב מסוים. במצב בוא אנו בסכנה, הגוף מתכונן או להילחם בסכנה או לברוח ממנה. כדי לפעול בצורה יעילה הדופק עולה, השרירים מתכווצים, לעתים אנו מזיעים, חשים יובש בפה וכו'. הגוף מכין את עצמו לפעולה. כך קורה גם במצב חרדה, אך כאמור, אין באמת איום חיצוני. כפי שכתבתי ליהודה (תגובה 17 כאן בבלוג), גם את מפתחת חרדה מהחרדה ולכן מתפתחת הימנעות - את מפחדת להישאר לבד ואני מניח שעושה מאמצים כדי שמצב כזה לא יקרה. נוצר מעגל שלילי שדבר מוביל לדבר ואיכות חייך נפגעת. בשלב הראשון אני ממליץ לך לתרגל טכניקות הרפיה וטכניקות לניהול והפחתת חרדה. במקביל יש שלוש אפשרויות. האחת, לפנות לטיפול פסיכותרפי ממוקד חרדה. בעזרת שיחות ושיטות טיפול מוכרות ויעילות כמו EMDR ו-CBT, ניתן להפחית את החרדה בצורה משמעותית ולטפל בבעיה מהשורש וכך למנוע הישנות שלה בעתיד. החיסרון בטיפול מסוג זה הוא הזמן. יש צורך במספר חודשי טיפול כדי להשיג תוצאות טובות ומשמעותיות. האפשרות השנייה היא לרופא המשפחה או לפסיכיאטר ולקבל טיפול תרופתי. לרוב, תוך שבועיים עד חודש המטופל מרגיש הקלה משמעותית. החיסרון בטיפול תרופתי שהוא ממוקד בסימפטומים ולא בשורש הבעיה. האפשרות השלישית, היא לשלב בין טיפול פסיכותרפי לבין טיפול תרופתי. כמובן שההחלטה בידייך. בברכה, זיו


20.מירב

היי זיו!אני בת 22 ולפני כשנתיים אבא שלי אושפז בבית חולים ומאז אני חווה התקפי חרדה בדרגות חומרה שונות (זה בא בתקופות..)זה מפריע לי בחיי היום יום, אבל לאחרונה יותר כי התחלתי לצאת עם מישהו, ואני מגלה שהחרדה תוקפת אותי בצורה ממש קשה לפני הדייטים וגם במהלכם..(וזו לא חרדה שהוא ייפרד ממני)אני אשמח אם תוכל לתת כאן טיפים או משהו שיעזור לאנשים שסובלים מחרדת דייטים..העצות שלך מעולות ומועילות!תודה לך.

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
21.זיו סופר

מירב שלום, את כותבת שהחרדה החלה כשאבא אושפז בבי"ח ומאז היא נמשכת. לכן, אני מעריך שהחרדה קשורה לזה ולא לדייטים. כנראה שעכשיו היא מתגברת עקב הדייטים. אני הייתי דווקא ממליץ לך לשים דגש על הסיבה לחרדה בעבר ולאו דווקא על ההווה. מחלה של הורה יכולה לעתים לערער את תחושת הביטחון הבסיסית שלנו. רובנו מסתובבים רוב הזמן בתחושה שהעולם הוא בטוח מיסודו וישי לנו את הכלים , הידע והכוח לשלוט על מה שקורה. מחלה קשה יכולה לערער זאת ולהביא אותנו לתחושה שהעולם הוא לא בטוח, שאנו בסכנה, שצפוי לנו עתיד רע וכד'. עמדות אלה גורמות לחרדה באופן ישיר. איני מכיר אותך ולכן לא יודע את הקשר בין ז לבין הדייטים. דייטים באופן כללי הם גורם לחץ ואולי הם רק מגבירים את הווליום של החרדה שלך. בכל אופן, אני ממליץ על תרגול נשימות - תוכלי למצוא את התרגיל בסדרת הווידאו טיפים בראש העמוד. כמו כן, אני ממליץ שלפני השינה תחשבי ל דב חיובי או מישהו שאת אוהבת ותופפי על הברכיים (תיפוף עדין) לסירוגין (ימין,שמאל,ימין, שמאל) למשך מספר דקות. במידה ואין הקלה משמעותית אני כן ממליץ לפנות לטיפול מכיוון שאת בחורה צעירה וחבל שתסבלי. טיפול יכול לסייע לשנות חזרה את תחושת הסכנה ולהחזיר לך את תחושת המוגנות. בהצלחה, זיו


22.Haim

זיו שלום אני בחור בן 27 שכושר הוא החיים שלו וכמו כן גם עוסק בתחום , אני בובל מחרדות כבר מגיל 14 שבפעם הראשונה זה שיתק אותי לגמרי ואז הגעתי למיון וטופלתי בהרגעה , היום כשאני בן 27 זה תוקף אותי בתחושת סחרחורות והרגשה של לפני עילפון , כתוצאה מכך שוב הלכתי למיון לבצע בדיקות כמו כן הכל יצא תקין ולא מצאו אצלי בעיה בשיווי המשקל או משהו בסגנון והכל כנראה מוביל לחרדות , אשמח לשמוע את דעתך כי כרגע אני מרגיש שהיא משתלטת עלי ! תודה מראש

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
23.זיו סופר

חיים שלום, אתה סובל כבר הרבה שנים. האם התקפי החרדה מתרחשים במצבים מסוימים? האם יש טריגרים (דברים מסוימים) המציתים את החרדה? אתה מציין שאתה סובל מגיל 14, אתה יכול לתאר בקצרה את מה שקרה סביב ההתקף - מה קדם לו, איך הגבת, איך הגיבו הסובבים וכדומה. תודה וגמר חתימה טובה, זיו


24.Haim

לגבי כמה זמן אני סובל אז מגיל 14 היה לי שקט של 13 שנים מהחרדות , החרדה תפסה אולי בעיקר בעבודה בזמן אימונים במיוחד אחרי ימים של לחץ פשוט הייתי מרגיש שכל החדר זז לי שבפועל אני עומד במקום , כשאני מקבל את ההתקף אז אני פשוט הולך לשבת לכמה דקות להתרענן ומחפש להתעסק במשהו אחר בשביל להתעשת ואת האמת הפחד הגדול שלי מגיעה מהיפוכונדריות !

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
25.זיו סופר

חיים, אם אני מבין אותך נכון, כשאתה כותב שהפחד הגדול מגיעה מהיפוכונדריה, אתה מתכוון שבזמן התקף ולאחריו אתה בחרדה שיש לך מחלה כזאת או אחרת. למעשה, פיתחת חרדה מהחרדה. זו תופעה מאד שכיחה אצל אנשים הסובלים מהתקפי חרדה חריפים. ההתקפים עצמם הם מפחידים וטראומתיים וכך נוצר כדור שלג של חרדה שתופח ותופח. בזמן התקף זה טוב שאתה מחפש הסחות דעת אך כמו שאתה חש בעצמך זה לא מספיק. יש כמה אפשרויות להתמודדות עם התקפי חרדה. האחת, היא באופן עצמאי על ידי תרגילי הרפיה (נשימות, דמיון מודרך, הרפיית הגוף). תוכל לקבל ללא תשלום תרגילים אלה בסדרת הווידאו-טיפים שלי בעמוד זה למעלה. ברמת חרדה נמוכה-בינונית, הרבה אנשים יכולים להתמודד לבד בעזרת תרגול עצמי בבית. ברמת חרדה בינונית-גבוהה (שאני מעריך שזו רמת החרדה שקיימת אצלך) רק תרגילים אינם מספיקים ויש צורך לפנות לטיפול פסיכותרפי ממוקד בחרדה, במקביל לתרגול בבית. האפשרות השלישית, היא טיפול תרופתי בהתייעצות עם רופא המשפחה או עם פסיכיאטר.


26.טובה

שלום רב בני בן 16 סובל מחרדות והומלץ לו לקבל תרופה נגד חרדות ציפרמיל האם יכול להיות שהיה לו בעיה בהוצאת רשיון נהיגה??? בעקבות מרשם אצל רופא המשפחה

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
27.זיו סופר

טובה שלום, את מעלה שאלה חשובה שבוודאי מטרידה לא מעט הורים ובוודאי הרבה אנשים הסובלים מחרדה ומתלבטים לגבי טיפול תרופתי. התשובה היא חדה וברורה מאד - טיפול תרופתי בחרדה ממש לא משפיע על הוצאת רישיון נהיגה!! ייתרה מכך, יש לרופא חובת סודיות ואסור לו להעביר את המידע לכל גורם אחר ללא אישורכם בכתב. יש מספר מחלות/מצבים מאד מסוימים העלולים לפגוע בהוצאת/החזקת רישיון נהיגה ומדבור במצבים בהם יכולת השיפוט התקין של האדם נפגעת, שבוחן המציאות שלו לקוי. חרדה ממש לא נכללת במצבים האלו. מדובר על מקרים קיצוניים של מחלות נפש קשות. אני בטוח שבנך ירגיש טוב יותר לאחר מספר שבועות מרגע שיטול את התרופה. ואני מאחל לו שנים רבות של נהיגה בטוחה ואחראית. חג סוכות שמח ושנה טובה, זיו


28.נעה

שלום זיו, אני בת 17 ואני חושבת שיש לי חרדה והיא מתבטאת בכל מיני דברים כמו לללכת לבד למקומות, לעלות במעליות, או לרשום לאנשים דברים,ויש לי רגעים שאני ממש מפחדת שהם יפגעו ממני גם אם מה שרשמת לא פוגע בכלל . עוד משהו שאני לוקחת דברים ללב וזה פוגע בי סתם . מה אתה ממליץ לעשות ? האם אפשר להתגבר על דברים אלו לבד ?

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
29.זיו סופר

נעה שלום, את מתארת חרדה שקיימת אצל לא מעט בני נוער. חרדה מפני כוח מאגי כזה או אחר - חרדה שמשהו רע יקרה אם אחשוב מחשבות רעות, חשש שמשהו יקרה אם אכתוב וכו'. זה מתווסף לחרדה ממעליות, להיות לבד וכד'. אני מתאר לעצמי שרמת החרדה היא גבוהה ושאת סובלת מאד. בד"כ במצבים כאלה ההתמודדות לבד היא מאד קשה ואני חושב שהיא גורמת לך סבל מיותר. מעניין, האם הורייך יודעים מכך? האם בסביבתך ישנן נערות/חברות נוספות שחושבות כמוך? אני בהחלט ממליץ לך על טיפול ממוקד בחרדה. את צעירה וחבל שתמשיכי לסבול כ"כ. חג שמח, זיו

30.נעה

זיו, הורי יודעים ברור, והם חושבים שזה באמת דרוש טיפול, וחברות שלי חושבות שאני פוחדת מדברים זה לא בסדר ואני חייבת להפסיק עם זה. אני חושבת אבל שאם אני ילך לטיפול יתנו כדורים ואני ממש לא רוצה להגיע למצב כזה, פשוט לנסות לטפל בדיבור או דברים כאלה.. זה אפשרי לא ? (אני יתחיל טיפול) חג שמח !

31.זיו סופר

הי נעה, החשש מטיפול תרופתי הוא משותף לרוב האנשים הסובלים מחרדה. אמנם טיפול תרופתי הוא מאד נפוץ במקרים אלה וחשוב לומר שהוא גם מאד יעיל. אבל הוא לא ניתן באופן אוטומטי והוא לא הפתרון היחיד. לא כל מי שסובל מחרדה והולך לטיפול מיד מקבל כדורים. מי שיכול להמליץ על טיפול תרופתי הם פסיכיאטרים ורופאי משפחה בלבד. וגם אז הבחירה היא בידי המטופל. כאשר את ניגשת לטיפול פסיכותרפי (טיפול בדיבור כמו שכתבת) לרוב הוא אינו כולל תרופות. ישנם מצבים שבהם המטפל ימליץ למטופל לפנות לפסיכיאטר, אם לדעתו זה יתרום למטופל וידם משמעותית את הטיפול. ושוב, חשוב לזכור שהבחירה היא בידי המטופל. חג שמח, זיו


32.אורית

אני רוצה לשלוח את הבת שלי לטיפול אך אני מפחדת שיתנו לה כדורים . יש לה חרדה מכל מיני דברים ואני חושבת שצריך לטפל בזה, האם יש דברים חוץ מכדורים ? דרך אגב היא צעירה, כך שאיני רוצה שהיא תתחיל עם כדורים !

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
33.זיו סופר

אורית שלום, את מוזמנת לקרוא את מה שכתבתי לנעה (תגובה 31) על חרדה וטיפול תרופתי. ישנן שיטות טיפול שונות מקצתן נמצאו מאד יעילות לטיפול בחרדה. השיטות, או הגישות המובילות היום הן EMDR - עליה תוכלי לקרוא בהרחבה באתר שלי ו CBT. לרוב הטיפול הוא ממוקד וקצר, כלומר קובעים מטרה ועובדים בצמוד אליה ומשך הטיפול, בד"כ נע בין 12 ל- 24 פגישות. כמובן שזה הערכה כללית ולכל אדם יש את הקצב שלו. חג שמח, זיו


34.

שלום זיו יש לי ילד בן 8 הוא סובל מחרדה בבית הוא מפחד להיות לבד הוא צריך להיות במרחק ראיה עם בני הבית מה עושים ?

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
35.זיו סופר

שאלת שאלה גדולה אך נתת מעט מאד פרטים ולכן קשה לי לענות - כמה זמן הוא סבול? האם היה אירוע (תחילת שנת לימודים, מעבר דירה, נסיעה של אחד ההורים, מוות, מחלה, תאונת דרכים וכד') שהתרחש בחודשים שלפני שהחרדה הופיעה? מה קורה בביה"ס? האם הוא גם נשאר ליד המורה? מה קורה בהפסקות? מה קורה כשהוא הולך לשירותים, לעשות את צרכיו? האם הוא סוגר את הדלת? כיצד בני המשפחה מגיבים (אבא, אמא, אחים, סבתא, סבא וכד')? מאד יסייע לי אם תתארו את תמונת המצב בכמה שיותר פרטים.


36.חנן

חרדות ומחשבות טורדניות שתוקפות אותי ואני חייל בצבא. האם ניתן להתמודד עם הטיפול התרופתי וההתנהגותי במסגרת צבאית? אני יוצא אחת לכשבועיים. תודה.

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
37.זיו סופר

חנן שלום, בצבא ישנה מערכת מערכת מקצועית של בריאות הנפש המורכבת מקב"נים (קציני בריאות נפש) בחיילות הירוקים, קפ"סים (קציני פסיכולוגיה (בחיל האוויר) ומפסיכיאטרים. הטיפול בחרדות יכול להיות שיחתי בלבד, תרופתי בלבד או השילוב. על כך יש להחליט עם המטפל. במידה וחייל פונה לטיפול בד"כ אין מניעה שימשיך בתפקידו. הקריטריון לכך הוא התפקוד. במידה והחייל מראה מוטיבציה לטיפול, מגיע בקביעות, עובר תהליך ותפקודו נשמר או משתפר אין סיבה שעצם הטיפול יפגע בשירות ובתפקיד שהוא עושה. הבעיה בד"כ נוצרת כאשר חיילים אינם פונים לטיפול בזמן ומנסים להתמודד לבד, אם בגלל הסטיגמה בפניה לקב"ן ואם בגלל החשש שיפגעו בגלל שהם בטיפול. מה שקורה שהבעיה אינה נפתרת אלא רק הולכת וגדלה, תפקודו של החייל יורד ואז הטיפול נעשה מורכב וארוך יותר. ההמלצה שלי במקרה שאתה מעלה הוא לפנות בהקדם לגורם ברה"ן (בריאות הנפש) ביחידתך [את הדברים אני כותב מתוך ניסיוני כקב"ן מיל' בשבע השנים האחרונות]. בברכה, זיו


38.סיגלית

זיו שלום, האם אתה פסיכותרפיסט מומחה? בברכה סיגלית

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
39.זיו סופר

סיגלית שלום, אני לא בטוח למה את מתכוונת ב"פסיכותרפיסט מומחה". יש לי תואר ראשון + שני בעבודה סוציאלית, סיימתי לימודי פסיכותרפיה ממוקדת באוניברסיטת בר-אילן ואני מטפל EMDR מוסמך. אני מטפל למעלה מ- 10 שנים וב- 6 השנים האחרונות עוסק בעיקר בטיפול בחרדה וטראומה. מקווה שהצלחתי לענות על שאלתך. בברכה, זיו


40.נטע

זיו שלום, לפני כתקופה של שנה וחצי היה עליי לעבור מבחן משמעותי ביותר כחלק ממקצועי. מספר ימים לפני המבחן החלו תסמינים של התקפי חרדה קשים מאוד. מאז ועד היום יש לי מדי פעם התקפים קשים שמתבטאים בעיקר במחשבה שעשיתי או אמרתי משהו שלא הייתי צריכה לעשות או לומר. אני לא חווה התקף לעיתים קרובות אך כשהוא מגיע בעיקר בלילות הוא בעוצמות חזקות מאוד. אין לי ספק שהכל התחיל מהמבחן הספציפי "שפתח" איזושהי דלת לחרדות וכעת איני מצליחה "לסגור אותה.אשמח לשמוע את דעתך וגם, האם מאחר ומדובר בחוויה אחת שפיתחה אצלי את החרדה יהיה קל יותר לטפל?

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
41.זיו סופר

נטע שלום, אני רוצה להתייחס לשני דברים עיקריים, הראשון נוגע לתחילת החרדות מהאירוע הספציפי והשני נוגע לקלות/לקושי לטפל? כתבת שהאירוע פתח איזושהי "דלת" ואני חושב שזה דימוי מצוין. נדמיין שהדלת היא של ארון בגדים. הוא גדול, הוא עמוק, את חלקו אנו רואים אך חלקים אחרים בו נסתרים מעיננו (בגלל העומק והבגדים שמסתירים ואין מספיק אור בתוך הארון). הארון נבנה על ידי נגר מיומן עוד בהיותנו ברחם. מאז ועד היום הארון מכיל בתוכו את כל הבגדים ופרטי הלבוש שלבשנו. בראשית שנותינו, ההורים ודמויות משמעותיות אחרות, היו אחראים לסידור הארון עבורנו ועם השנים האחריות לתחזוקת הארון ותכולתו עברה אלינו. את מתארת מצב בו יום אחד שמת חולצה בארון (המבחן אותו היית צריכה לעבור) ומאז הדלת אינה נסגרת. מצב זה אפשרי - לעיתים, אנו עוברים בחיים אירועים חד פעמיים המטלטלים אותנו בעוצמה וגורמים להתפתחות של חרדה. ואם נחזור לדימוי של הארון - איזה בגד גדול וכבד נזרק לנו לארון ואנחנו לא מצליחים לסגור את הדלת. עם זאת, ברוב המקרים אותו בגד, שכביכול רק הוא לבדו מונע מאיתנו לסגור את הדלת, מונח על ערימת בגדים מבולגנת ואז הוא בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל". כלומר, לא מדובר על אירוע בודד אלא על מצבור של חוויות, מודעות ולא מודעות, שברגע מסוים בחיים, אולי בגלל אותו אירוע, מתפרצות ועולות על פני השטח בצורה של חרדה. ואם אחזור אלייך ואשאיר את הדימויים מאחור, כמובן שאיני יודע האם מדובר באירוע בודד או במצבור חוויות, אבל אני כן יודע שבדרך כלל (אבל לא תמיד) מתחת למה שנראה או נחווה שכאירוע בודד ישנן חוויות נוספות שמזינות את החרדה. עד כאן התייחסותי לדבר הראשון. לגבי הקלות שבא ניתן לטפל בחרדה - אני מניח שאת מתכוונת לזמן שלוקח הטיפול. זו שאלה חשובה מאד, אך גם כאן אין תשובה מדעית או חד משמעית ואסביר. מצד אחד, הטיפול בחרדה הנובעת רק מאירוע בודד בד"כ הוא קצר יחסית (3-6 חודשים). מצד שני, אורך הטיפול מאד, ואולי בעיקר, תלוי באישיותו של המטופל - בכוחות שלו, ביכולת הרגשית לעשות שינוי ובקצב האישי. לכל אחד מאיתנו יש קצב אחר בו אנו יכולים להרגיש בטוחים עם המטפל, להיחשף, לעבור את השינוי וכו'. קצב מהיר או איטי אין פירושו טוב או רע, אלא רק התכווננות של המטפל והטיפול באופן אישי לכל מטופל, כדי שטיפול יהיה יעיל ושהשינויים ישמרו גם לאחר הטיפול. נכון שהמטרה היא לעשות טיפול מהיר עד כמה שניתן, אך לא במחיר של איכות. ולסיכום, מתוך דברי את יכולה להבין שטיפול רגשי הוא אינו מדע מדויק וזה היופי שבדבר. המטופל והמטפל יוצאים למסע משותף שמטרתו היא לסייע למטופל להתגבר על הקושי איתו הוא בא. אנו יודעים היכן נכנסים למסע והיכן רוצים לסיים אך איננו יודעים היכן נעבור בדרך.


42.ששון מוצה

שלום אני ששון מוצה אני בן 15 יום אחד חבר שלי נתן לי מכה בראש החזרתי לו והלכתי הבית לאחר מכן היתי לי סחרחורת ודופק מהי הרגשתי שאני הולך למות הלכתי לבית חולים עשו לי בדיקת אקג והםם אמרו שזה התקפי פאניקה אני חזרתי הביתה וזה התחיל לי שוב ועד היום מזה חודשים יש לי לחץ בחזה ודופק לא סדיר מה עלי לעשות

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
43.זיו סופר

ששון שלום, האם עברת מאז בדיקות גופניות מקיפות? דבר ראשון חשוב לשלול סיבה פיזית. במידה ועברת לאחרונה בדיקות והן יצאו תקינות אז כנראה שמודבר בהתקפי חרדה. במקרה הזה, תוך שיתוף הוריך והסכמתם, כדאי שתיגש לטיפול פסיכותרפי (כלומר טיפול רגשי). במידה ואכן מדובר בהתקפי חרדה, ייתכן שמדובר בתגובה טראומתית לאירוע המכות. אם זה אכן כך, הטיפול יעזור לך לעבד את החוויה הקשה וכך להתגבר על החרדות.


44.נירה

ביתי בת 12 לא ישנה טוב כבר שנתיים. אני מדברת על חלומות של חנק, חדר שחור, אין אפשרות לצאת, אותו האדם מופיע בחלומות שלה בדמויות אחרות, ואומר לה את לא יכולה להתעורר, כמובן שהיא מפוחדת...מה שקורה לה זה שהיא נרדמת חצי והיא חצי ערה היא רואה את עצמה מלמעלה ורוצה לחזור לגוף להתעורר ולא יכולה, היא צורחת תוך כדי, רואה את הגוף שלה, לאחר מאמצים קשים היא חוזרת לגוף מתעוררת מעירה אותי, ולא רוצה ללכת לישון שוב. היינו אצל פסיכולוגית שנה שלמה כי חשבנו שיש מה לעשות ויש חרדות, לא עזר דבר. הנושא הזה ממשיך כל לילה, ממש כל לילה, הירדמות חלשה עם יציאה מהגוף, הנשמה מחוצה לה, והיא חצי ערב חצי ישנה, לא ברור אם מה שהיא רואה ושומעת הם חלומות או משהו שמגיע תוך כדי המצב הזה. היא שומעת הכל באקו חשוב להבהיר. לדעתך איזה איש מקצוע יכול לעזור לנו? המצב קשה . באופן כללי ילדה חברתית, לומדת יפה אבל זה עושה לה רק בחיים. אנא עזור לנו.

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
45.זיו סופר

נירה שלום, אני ממליץ לכם לפנות לטיפול EMDR.נקודת המוצא של הגישה היא שסיוטי הלילה מבטאים ניסיונות חוזרים ונשנים לעבד, ללא הצלחה, מידע "תקוע". לכל אחד מאיתנו יש מערכת סתגלנית של עיבוד מידע (adaptive information processing system). כל העת אנחנו קולטים מידע ע"י הגוף (תחושות וחושים), הרגש, הקוגניציה, הדמיון והערכים והאמונות שלנו. המידע שמתקבל מעובד כך שנוכל לתפקד בצורה הסתגלנית ביותר. לעיתים נכנס למערכת מידע שאין באפשרותנו לעבד, מעין "אבני בזלת" (זה יכול להיות אירוע טראומתי אך גם מידע לא מודע שאנו לא מייחסים אליו משמעות). אותו מידע עלול להיתקע ב"מגרסת המידע" ולהפריע בתפקודה התקין. באמצעות EMDR אנו מסייעים למערכת עיבוד המידע האדפטיבית לגרוס את המידע התקוע בד בבד לתהליך הפחתת רגישות (דסנסיטיזציה) לאותו מידע, כלומר להפחית את הרגישות של האדם למידע התקוע שמעורר ומפעיל אותו. לדעתי, בעבודה שיטתית ב EMDR ניתן לסייע לבתך ל"גרוס" ולעבד את הגורמים לסיוטים ולהפחית את רגישותה אליהן וכך להפחית את החרדה שלה.


46.אתי

זיו שלום, איפה אוכל ללמוד את הטכניקה הטיפולית EMDR ? תודה, אתי.

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
47.זיו סופר

הי אתי, עלייך לפנות לעמותת EMDR ישראל: 097454291 | http://www.emdr.org.il/


48.מרב

זיו שלום!!האמת היא שכבר שאלתי כאן שאלה בפורום, והתשובה שלך כיוונה אותי. קצת..אז אני מרשה לעצמי לשאול שאלה נוספת ולהודות לך שוב על ההיענות הטובה והמהירה שלך.. אני בת 23, סובלת מהתקפי חרדה כבר בערך 3 שנים (היו לי כמה כשהייתי קטנה, אבל רק בשנים האחרונות זה סדיר כזה..) כעיקרון, יש לי תקופות ממש שקטות..אני ממש מצליחה לנהל את החיים שלי כמו שצריך ולשכוח מזה לגמריי. ויש תקופות שפחות. החלטתי שהגיע הזמן לעשות עם זה משו..אני מקווה להתחיל טיפול והלוואי שיסתדר אצלך. בכל מקרה, חלק מהחרדות הדפוקות שלי קשורות להיפוכונדריה..מכל דבר קטן שעלול לסמן משו לא טוב בגוף שלי אני נלחצת, אבל שלא כמו ההיפוכונדרים-אין שום מצב בעולם שאני אלך עם זה לרופא..אני היסטרית מבדיקות דם בטירוף (לא מהזריקה..זה לא מזיז לי. מהתוצאות) אז הבנתי שכדי להתחיל בטיפול כמו שצריך אולי כדאי לי לעבור בדיקות דם סתם כדי לוודא שהכל בסדר. וקבעתי תור לרופא משפחה עם אצבעות רועדות על המקלדת, אבל אני פשוט חרדה מזה ברמות!! יש לך איזה טיפים בשבילי שאני אוכל לעבור את זה??זה מצחיק אבל אני כל הזמן הודפת את המחשבות הרציונליות בטענה שגם אם הן נכונות-שום דבר לא מבטיח לי הרי באמת שלא יגלו לי איזה משו ממש ממש נורא.. אבל בכל זאת-אשמח לעצה טובה!!שוב תודה..

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
49.זיו סופר

מרב שלום, חשיפה לגורם שמעורר חרדה הוא אחת הטכניקות היעילות ביותר להתמודדות עם חרדה. החשיפה החוזרת ונשנית לאותו גורם מפחיד, מביאה את האדם להתרגל אליו וכך החרדה פוחתת. אבל (וזה אבל גדול) יש צורך לעשות חשיפה הדרגתית, מהקל לקשה. כמו שלא דוחפים למים העמוקים בבריכה אדם שחרד ממים, אלא ראשית הוא מסתובב בבריכה, אח"כ מרטיב רגל אחת, את השנייה, יושב על שפת הבריכה...ורק בחלקו האחרון של התהליך הוא נכנס ושוחה במים העמוקים, כך, לדעתי, אין זה נכון עבורך, כרגע, לעבור בדיקות דם. הבדיקות לא תסייענה לך כרגע אלא הן רק גורמות ותגרומנה ליותר חרדה ומצוקה. מה שעלייך לעשות, במקביל לפניה לטיפול ממוקד בחרדה, הוא להכין מדרג חשיפה מ-0 (לא מעורר חרדה) עד 10 (הכי גרוע). למשל, ללכת לקופ"ח 0, לקבוע תור לבדיקת דם (בלי לבצע אותה) 2 וכו'. ולהתחיל לחשוף את עצמך בהדרגה מהמצבים הכי קלים ולעלות בדרגת הקושי. החשיפה צריכה להתבצע בהדרגה ובאטיות (לא לקפוץ "מעל הפופיק"). לדוגמא, לבחור מצב שגורם לך למצוקה 3 ולהיחשף לאותו מצב לפחות 3 פעמים בשבוע עד שאת מרגישה שמצוקה ירדה ל 0/1 ורק אז לעבור לדבר הבא. בהצלחה, זיו


50.rut

שלום, האם אתה מטפל גם באיזור הצפון? חיפה, עמקים ..

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
51.זיו סופר

איני מגיע פיזית לצפון אך אני מטפל גם דרך האינטרנט. הטיפול מתבצע כמו פגישה רגילה אך אנו נפגשים בסקייפ.


52.סער

יש לי בעיה,תמיד באוטובוסים אם הייתי נוסע לאזור חדש הגוף שלי היה מקבל התקף חרדה,הגוף רועד הרגשה של בדיוק מה שתיארת בסרטונים,לאחרונה זה חדר לי ממש לחיים הפרטיים אם אני לא לוקח כדור יש לי הרגשה כיאלו המוח המחשבה שאני עומד להשתגע שאני משוגע,בנתיים אני על רסקיו וקלמנרבין,שעוזר לי להירגע,אני חיי פחד באמת תחושות כיאלו אני חולה מת אבל בעצם אני בסדר.. הפנו אותי לפסיכלוג אבל הוא יקר ואני לא בא ממשפחה עם מעמד גבוה , אז אני אלך למרפאה חרדה של כללית . השאלה שלי- המחשבותשלי משגעות אותי ומקפיצות לי את הלב וונותנות הרגשה של עומד למות..האם באמת זה יכול לפגוע בי ? כיאלו הגוף יקרוס או שאני אתעלף ואמות? או שזה רק בראש שלי? זה באמת פחד אימים.

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
53.זיו סופר

סער שלום, הקשר בין הנפש והגוף הוא חזק, עמוק ומורכב. באופן כללי, לחיות באופן תמידי בלחץ מאד גבוה זה לא בריא. אנשים שחווים חרדה מדווחים לעיתים קרובות על כאבי ראש וצוואר, אי סדירות של מערכת העיכול (בחילות, שלשולים או לחילופין עצירות), דופר מהיר וחזק וכו'. אנחנו יודעים היום שישנן מחלות פסיכו-סומטיות (פסיכו=נפש, סומטי=גופני. כלומר מחלות גופניות שמקורן בנפש) כמו מחלות עור, תסמונת המעי הרגיז, כאבי גרון, מיגרנות ובמקרים קיצוניים אף נשירת שיער. אירועים טראומתיים קיצוניים (פיגוע, תאונה או משבר חריף) עלולים לגרום למחלות כרוניות קשות כמו סכרת ויש הטוענים שגם לפיברומיאלגיה ישנם שורשים רגשיים. החוויה שאתה מתאר, בה הגוף כמעט קורס, אופיינית להתקפי חרדה חזקים. עם זאת, אני עוד לא שמעתי על מישהו שמת בעקבות התקף חרדה. הדבר הכי גרוע שיכול לקרות הוא עילפון. ההתעלפות היא מנגנון הגנה של הגוף, כמו מתג ראשי בארון החשמל. כאשר מערכת החשמל חוטפת מכת ברק, לדוגמא, השלטר הראשי קופץ כדי שמכשירי החשמל לא ישרפו. כאשר אתה נמצא בחרדה מאד גבוהה, יש עומס על המערכת והיא אינה פועלת כשורה – אתה אינך נושם נכון ויותר או פחות מידי חמצן מגיע לגוף, המוח רץ במחשבות וכו' – וכשאתה מתעלף, המערכת נרגעת, הריאות פועלות באופן אוטומטי ומכניסות בדיוק את כמות האוויר הדרושה, המוח מפסיק להשתולל והשרירים נרפים. כך הגוף שלך מגן על עצמו. זה אכן לא נעים ואף מפחיד, אך זה לא מסוכן.


54.דוד

אני בן 46 אבא ל3 ילדים בחור מוסר למשפחה יש לי בעיה רצינית כמעט כול שבת חוזר תמיד הבת זוג שלי מעשנת וביום שבת היא שומרת שבת אז היא לא מעשנת והיא מאוד עצבנית ופוגעת כרגע היא בחודש 3 אבל היא חיבת תמיד ביום שבת לפגוע בי להתעצבן לזרוק מילים פוגעות נימאס מהיחס הזה אני כבר על סף התמוטטות קשה לי רע לי אני כול כך שונא את הרגעים האילו.... אין לי שקט רוצה להגיד לה אבל היא טיפוס שאוהב לאים לא טוב לך ועוד דברים מסוימים שקשורים עזור כוון אותי לא רוצה להתפרץ זה עולל לעשות נזק רציני

שאל שאלה, זה המקום.

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
55.זיו סופר

דוד שלום, המצוקה שלך בהחלט משתקפת בדברים שכתבת. אתה מתאר מצב מורכב, בו מצב הרוח והתגובות של בת זוגתך משפיעות, באופן טבעי, לרעה על מצב הרוח והתגובות שלך. ישנן 3 גישות להתמודדות עם הקושי. האחת, לראות את הבעיה כשייכת רק לבת זוגתך. בני זוג הדוגלים בגישה זו, ייטו לומר "היא הבעיה אז שהיא תלך לטיפול, לא אני!". מניסיוני, פעמים רבות בן הזוג "הבעייתי" לא מוכן ללכת לטיפול ואז בני הזוג נשארים תקועים עם הקשיים לאורך שנים. הגישה השנייה, לראות את הבעיה כקושי זוגי ולפנות לטיפול משותף. למעשה, זה הפתרון הטוב ביותר. מתי הוא לא מצליח, שוב, כשאחד מבני הזוג או שניהם ביחד מטילים את האשמה והאחריות אחד על השני. הגישה השלישית באה כאשר אחד מבני הזוג אינו מוכן לטיפול. במצב כזה יש לראות את הקושי כמשותף – כלומר הבעיה שלה (ההתנהגות שלה) גורמת לבעיה שלך (אתה במצוקה), אך במקום לחכות שהיא תשתנה, לקחת אחריות על הקושי שלך ועל השינוי. כלומר, להחליט שאתה עושה שינוי כדי להפסיק לסבול. לרוב, השינוי יתרחש בטיפול פרטני. מכיוון שמערכת משפחתית היא כמו מובייל התלוי מהתקרה, ברגע שצד אחד זז הצד השני זז גם הוא. לגבי אילו שינויים עליך לעשות? איני יודע. רק אתה מחליט עליהם. התהליך הטיפולי בא לסייע לך לעשות הדרך מהמקום שבו אתה נמצא עכשיו למקום בו אתה רוצה להיות. לדוגמא, במקום להרגיש פגוע מאד וכמעט להתפוצץ (כמו שקורה לך היום), בעוד מספר שבועות, כאשר היא תהיה עצבנית אתה תרגיש פחות פגוע ומושפל ואז תגיב אחרת, למשל, תאמר לה "אני רואה שאת עצבנית עכשיו, זה לא נעים לי ולכן אני מתרחק".

שאל שאלה, זה המקום

שם:
דוא"ל (לא יפורסם):
שאלה:
 
 
חרדת קהל
חרדת בריאות
פוביה
הפרעה טורדנית כפייתית
חרדת מבחנים
טראומה
חרדת נהיגה
שם
טלפון
מייל
קוד אימות

   שנה תמונה   
 
up-grade: קופירייטינג | מיתוג ועיצוב האתר Web-Traffic ויביט - בניית אתרים